תלמידי כיתה ו' 2 היקרים,
אני מודעת לתהליך הלמידה שלכם אודות דמויות מופת, אך אני חייבת לציין כי כאשר קראתי את תגובותיכם וצפיתי בסרטון של יובל ואימו התמלאתי גאווה רבה ואפילו קנאה. אסביר לכם מדוע: א. זכיתם במורה ומחנכת מופלאה המובילה אתכם ביד רמה להצלחה, מעוררת עניין, מציבה אתגרים ויותר מכל מצליחה לראות כל אחד ואחד מכם. אין לי ספק כי אסנת היא "מורה לחיים" וכי מרביתכם תזכרו אותה בזכות כל מה שהיא עושה אתכם בכיתה. ב. זכיתם להתנסות בתהליך ייחודי של עבודה בבלוג, דבר שאינו מתקיים בכל בית ספר ואולי ייחודי לנו בבית ספר גאולים באשדוד. ג. זכיתם להעשיר את ידיעותיכם אודות דמויות מופת ואני בטוחה כי למדתם פרק חשוב בחיים והיום כשתקראו על אנשים שונים ומפורסמים כבר יהיו בידיכם הכלים לדעת האם הם דמות מופת או לא. ד. זכיתם להתנסות בתהליך משתף וניכר כי עבודתכם המשותפת נותנת אותותיה ומגבשת אתכם כקבוצה חברתית איכותית. ה. זכיתם למעורבות הורים בתהליך למידה משמעותי.
בהזדמנות זו ברצוני להודות לאפרת, אימא של יובל וליובל המקסים על הריאיון, ישר כוח על "הרמת הכפפה", על שחשפתם אותנו לתורתו המקסימה של רובין שארמה. קראתי את ספריו ואני מסכימה עם כל מילה , הלוואי שנצליח ליישם את תורתו.
תודה לאילנית שוורץ על הליווי , החשיבה, התמיכה, ההדרכה בכל תהליך העבודה שלכם יחד עם אסנת, ותודה לאסנת על היותה כאן עבורכם מכל הבחינות, גם מורות יכולות להיות דמות מופת עבור התלמידים.
בהערכה רבה - אתי